מתן אפשרות לנשים להבחן בבחינות ההסמכה לרבנות

הכרה ממסדית בהשכלה תורנית של נשות הלכה.

בעשורים האחרונים חלה צמיחה משמעותית במספר הנשים הלומדות לימודים תורניים גבוהים ומחזיקות בידע רב בעולם ההלכה היהודי. כחלק מתהליך זה, מספר הולך וגובר של נשים אשר
שקדו על תלמודן מבקשות לתת מענה לביקוש הגובר של הציבור, ושל נשים בפרט, להוראה הלכתית.
בנושאים כגון הלכות נידה, העוסקות רובן ככולן בהלכות הרלוונטיות לנשים, ואשר אינטימיות באופיין, קיים צורך מיוחד בקרב ציבור הנשים לפנות לנשים שתוכלנה להורות להן את ההלכות בעניינים אלו.
עם זאת, נשים אינן מקבלות הכרה ממסדית בלימודיהן התורניים וכאשר הן מבקשות להתקדם הן נתקלות בתקרות זכוכית. נהלי הרבנות הראשית המונעים מנשים לגשת למבחני ההסמכה שלה מהווים חסם מרכזי בהקשר זה. סגירת השערים בפני נשים לקבל אסמכתא רשמית לידע התורני שרכשו, באופן זהה לזו המוענקת לגברים בישראל, פוגעת במעמדן בעיני הציבור וביכולתן להתפרנס מידיעותיהן בהלכה. יתרה מכך, מדובר בפגיעה בציבור ההולך וגדל המבקש לפנות לתלמידות חכמים ככתובת הלכתית ומבקש לקבל גושפנקא רשמית למומחיותן אשר תאפשר לו להסתמך על פסיקתן ההלכתית.
חסימת האפשרות של נשים להיבחן על ידיעותיהן ההלכתיות אף מפלה את ציבור הנשים לרעה בהקשרי תעסוקה רחבים יותר, ציבוריים ופרטיים כאחד. כך, על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים, עמידה בבחינות הרבנות מהווה מקבילה לדרישת תואר אקדמי ברשויות מקומיות. כך גם, במסגרת מכרזים ציבוריים, כגון אלו של הנהלת בתי הדין הרבניים, בה כידוע, היעדר הייצוג ההולם בולט ביותר, מוענק יתרון למועמדים שעברו מבחנים אלו. מדובר בפגיעה חמורה בזכויות החברתיות של אוכלוסיית הנשים בישראל, וביכולתן להתפרנס ולהתקדם מבחינה מקצועית, בעולם התורה ובכלל.

מתן אפשרות לנשות הלכה לגשת למבחני הרבנות הראשית, לקבל הכרה ממסדית בלימודיהן התורניים ולהתמודד באופן הוגן על תפקידים בשוק העבודה.