דו"ח פעילות הכנסת השמונה עשרה בתחום הגיור

חייהם של המתגיירים לא היו קלים בארבעת השנים האחרונות. אמנם, השיח הציבורי סביב מעמדם וזכויותיהם של מתגיירים הוביל להישגים משמעותיים לו שיפור ניכר ביחס הממסד הדתי כלפי גרים מהארץ ומהעולם. עם זאת, ערעור מעמדם ההלכתי של גרים בקרב גורמים מסוימים בחברה הדתית, לצד הקשיים הביורוקרטים הבלתי פוסקים וכשלום הרשות המחוקקת לעגן את הליך הגיור בחקיקה, מנעו ממתגיירים רבים להתגייר ובלמו את משימת הגיור החברתית והלאומית.

תחילת דרכה של הכנסת ה-18 החלה בהבטחה גדולה, כאשר ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד וסיעת ישראל ביתנו עסק בהרחבה בנושא הגיור והבטיח לפעול יחד עם הרבנות הראשית לישראל לע מנת להביא לשינויים מרחיקי לכת במערך הגיור. בין השאר הובטח למנוע ביטולי גיורים, לפתוח את אזורי הרישום לנישואין עבור גרים, להרחיב את מערך הגיור ולאפשר לרבני עיר ומועצות מקומיות לעסוק בגיור. אף על פי שמספר הצעות חוק חשובות הונחו על שולחן הכנסת, חלקן נפלו בקריאה טרומית לאחר שלא זכו לתמיכת הממשלה וחלקן עדיין מתגלגלות בדיונים בוועדות הכנסת. למרות פעילות ענפה של חברי כנסת בודדים, שהוכיחו כי נושא הגיור חוצה מפלגות מפיל מחיצות פוליטיות, בארבעת השנים שחלפו מאז תחילת מושבה של הכנסת, לא צורף לספר החוקים של מדינת ישראל אף לא חוק אחד המסדיר את מעמדם של המתגיירים.