מהי טבילה במקווה?
מצות הטבילה במקווה היא מאבני היסוד של המסורת וההלכה היהודית. הטבילה מאפשרת היטהרות למטרות שונות ומגוונות, ביניהן טהרת המשפחה, גיור, נישואין, עלייה להר הבית, היטהרות בערב חג וטבילה כמנהג חסידות.
על פי ההלכה היהודית, הטבילה נעשית במקור מים טבעי המכיל לפחות 40 סאה של מים נובעים. ניתן לטבול בים, במעיין ובמקורות מים טבעיים אחרים, אולם כיום מרבית הטבילות נערכות במבנה הקרוי "מקווה", המתוכנן על פי כללים הלכתיים ומחובר למקור מים טבעי.
במדינת ישראל, הטבילה במקווה היא אחת משירותי דת היהודיים המסופקים לציבור, ולצורך כך פרוסים מאות מקוואות ציבוריים ברחבי הארץ, המתופעלים על ידי מועצות דתיות ורשויות מקומיות שונות, וממומנים על ידם בשיתוף עם המשרד לשירותי דת. בשל אופיים הציבורי, כפופים מקוואות אלו לנהלים וחוקים שונים, הנוגעים לפרטיות הטובלת, תעריפי הטבילה, דרישות תברואתיות וכד'. כמו כן קיימים מקוואות פרטיים שונים המתופעלים ע"י גורמים פרטיים.
מאות אלפי נשים בשנה מקיימות את מצוות הטבילה מדי חודש במסגרת מקוואות הטהרה הציבוריים בישראל. במקוואות אלו מועסקות נשים הקרויות ״בלניות״ האחראיות על תפעול המקוואות ועל מתן סיוע לנשים הטובלות המעוניינות בכך.
בענייני הלכות טומאה וטהרה והטבילה במקווה הטהרה, ישנם מנהגים רבים המשתנים מעדה לעדה ומאישה לאישה, וכן קיימות דעות הלכתיות רבות ומגוונות באשר לאופן הטבילה. כפי שנרחיב בהמשך, זכותה של כל אישה לנהוג על פי מנהג אמותיה ועל פי השקפותיה הדתיות בעת קיום מצוות הטבילה.
כמו כן טבילה במקווה נדרשת כחלק מהליך הרישום לנישואין ברבנות.
