לחץ כדי לסגור את החיפוש

מאגר השמות

חפש שמות לפי אות

רינה

ינה מופיעה במקורות הן במשמעות של שמחה, והן במשמעות של תפילה ושירה.

משמעותה של המילה 'רינה' כמילה של 'שמחה' בולטת במיוחד בברכה בה מברכים חתן וכלה (מתוך שבע ברכות הנישואין), ובה מופיעות מלים נרדפות רבות של שמחה: "אשר ברא ששון ושמחה… גילה, רינה, דיצה וחדווה, אהבה ואחווה, שלום ורעות". כאשר קוראים הורים לבתם בשם זה, הם מאחלים לה את כל הברכות הטובות הללו, ברכות של שמחה, אהבה, שלום ורעות.

דוגמא מוכרת נוספת ל'רינה' במשמעות שמחה היא מתוך 'שיר המעלות' אשר שרים בתחילת ברכת המזון של שבת וחג:

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב אֲדֹנָי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה" (תהלים קכ"ו 1-2).

וכן בהמשך אותו מזמור תהלים, פסוק שנהפך לפתגם מודרני:

"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (שם, פסוק 5).

'רינה' מופיעה לא רק כשמחה בלב, אלא דווקא כהשמעת קול רם של שמחה.
כך במזמורי תהלים שכתב דוד מלך ישראל:

"הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה" (תהלים מ"ז, 2), "בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה; הָמוֹן חוֹגֵג" (תהלים מ"ב, 5), וגם: "קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים" (תהלים קי"ח, 15).

רינה לא מספיק להרגיש, אלא צריך גם לפצוח בה, כדברי הפסוק:

"פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי…" (ישעיהו נ"ד, 1).

ולא רק בני אדם הם המשמיעים את קולם הרם בקול של רינה, אלא גם, באופן סמלי, ההרים והגבעות, כדברי הנביא ישעיהו בנבואות נחמה לעתיד לבוא:

"כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף" (ישעיהו נ"ה, 12).

גם בתפילה אנו משווים בין הרינה לבין השירה, בברכה "נשמת כל חי" הנאמרת בשבת בבוקר:

"וְאִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו… אֵין אָנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ… עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִבְבֵי רְבָבוֹת פְּעָמִים הַטּוֹבוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ…"

במילה 'רינה' אף נעשה שימוש כמילה נרדפת למילה 'תפילה', כמו בפסוק:

"וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה, וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה" (ירמיהו ז', 16), וכן בדברי דוד המלך: "הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי" (תהלים י"ז, 1).

בפזמונאות הישראלית המודרנית מוכרת רינה בעיקר משירו של נתן אלתרמן 'רינה':
"רינה – אני אוהב את השמים, רינה – אני אוהב את הספסל, רינה – אני אוהב את סנדלייך, את אור עינייך, את ארנקך אשר נפל…".

מעוניינים לתמוך בעתים?

תרומה להמשך פעילות העמותה