לחץ כדי לסגור את החיפוש

מאגר השמות

חפש שמות לפי אות

טל

שם לבנים ולבנות המסמל רעננות, התחדשות וברכה.
הטל הוא טיפות המים היורדות בלילות מן השמיים אל האדמה, הנקראות גם "רסיסי לילה" (שיר השירים ה', 2). אין המדובר בגשמים, אלא בטפטוף מועט הרוחץ את העולם, מחדש, מרענן ומכין אותו לקראת היום הבא.

טיפות הטל נוצרות דווקא בתקופות ובאזורים חמימים ויבשים, על ידי אדים ההופכים למים כאשר אויר הלילה מתקרר. האדים עולים מן האדמה וחוזרים ומרווים אותה.

הטל מוזכר בתנ"ך כגורם של ברכה. כך למשל מברך יצחק אבינו את יעקב בנו:

"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (בראשית כ"ז, 28),

וכן בדברי הנביא הושע בהם מברך האל את ישראל בדרך משל:

"אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל, יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה" (הושע י"ד, 10).

'להיות כטל' נחשבת לברכה הטובה ביותר, משום שהגשמים טובים לאחד ומזיקים לאחר (למשל, להולכי דרכים או למי שתבואתו כבר רוויית מים), ואילו הטל מועיל לכולם.

כיון שהטל יורד מן השמיים, הוא גם סמל לקשר בין האל לאדם ולברכה ולשפע הניתנים מאת האל, כדברי הנביא מיכה:

"וכְּטַל מֵאֵת אדני, כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב…" (מיכה ה', 6).

בנוסף, משמש הטל גם דימוי לדיבור ולמסרים אשר עוברים על פני השומעים, כפי שהטל נוזל על פני האדמה:

"יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי" (שירת האזינו, דברים ל"ב 2).

הטל הוא גיבורם של מספר סיפורי עלילות, הרפתקאות וניסים בתנ"ך –
א. סיפור המתרחש בעמק יזרעאל ובו השופט המנהיג גדעון, לפני יציאתו למלחמה במדין ובעמלק בראש בני ישראל, פונה לאלוהים כדי לוודא שילווה אותם ויעזור להם לנצח במלחמה. גדעון מבקש מאלוהים לעשות נס שיוכיח את עזרתו. הוא פורש גיזת צמר ומבקש כי ירד מהשמיים טל רק על הגיזה ולא על סביבותיה:

"אִם טַל יִהְיֶה עַל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל כָּל הָאָרֶץ חֹרֶב [=יובש], וְיָדַעְתִּי כִּי-תוֹשִׁיעַ בְּיָדִי אֶת-יִשְׂרָאֵל" (שופטים ו', 37).

לאחר שהאל נענה לגדעון ומבצע את הנס, חוזר גדעון ומבקש:

"יְהִי נָא חֹרֶב אֶל הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל-כָּל הָאָרֶץ יִהְיֶה טָּל" (שם, 39).

גם לבקשה זו נענה אלוהים ועושה נס, ואכן ישראל יוצאים למלחמה ומנצחים בה.

ב. אליהו הנביא, אשר כועס על אחאב מלך ישראל מקלל את האדמה בבצורת, הן מטל והן מגשם:

"וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי… אֶל אַחְאָב: חַי אדני אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר, כִּי אִם-לְפִי דְבָרִי" (מלכים א', א' 17).

ג. כאשר מספיד דוד המלך את המלך שאול ואת הנסיך יונתן אשר מתו בקרב, הוא גוזר גם מהרי הגלבוע להתאבל בכך שלא ירד בהם טל וגשם:

"הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם… כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים, מָגֵן שָׁאוּל…" (שמואל ב', א' 21).

הטל הוא סמל לברכה גם בפיוטים רבים. פיוט מיוחד שנכתב על הטל נאמר בבתי הכנסת בחג הפסח, שבו מתחילים להתפלל לעצירת גשמים ולמזג אויר נוח שייטיב עם הגידולים החקלאיים ויסמל ברכה וגאולה. בהזדמנות זו מכנים את האל "משיב הרוח ומוריד הטל", ומבקשים ממנו כי מזג האויר יהיה "לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון".
פיוט תפילת הטל, מאת ר' אלעזר ביריבי קיליר (ארץ ישראל, מאה 6-7):

"טַל תֵּן לִרְצּות אַרְצָךְ / שִׁיתֵנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ / רוב דָגָן וְתִירושׁ בְּהַפְרִיצָךְ / קומֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ / בְּטַל ; טַל צַוֵּה שָׁנָה טובָה וּמְעֻטֶרֶת / פְּרִי הָאָרֶץ לְגָאון וּלְתִפְאֶרֶת / עִיר כְּסֻּכָּה נותֶרֶת / שימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶרֶת / בְּטַל ; טַל נופֵף עֲלֵי אֶרֶץ בְּרוּכָה / מִמֶּגֶד שָׁמַיִם שבְּעֵנוּ בְרָכָה / לְהָאִיר מִתּוךְ חֲשֵׁכָה / כַּנָה אַחֲרֶיךָ מְשׁוּכָה / בְּטַל ; טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים / טְעֵם בִּמְאודֶךָ מֻבְחָרִים / חֲנוּנֶיךָ חַלֵץ מִמַסְגֵרִים / זִמְרָה נַנְעִים וְקול נָרִים / בְּטַל ; טַל וָשובַע מַלֵּא אֲסָמֵינוּ / הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵינוּ / דוד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵנוּ / גַּן רָוֶה שימֵנוּ / בְּטַל ; טַל בּו תְבָרֵךְ מָזון / בְּמַשְׁמַנֵּינוּ אַל יְהִי רָזון / אֲיֻמָה אֲשֶׁר הִסַּעְתָּ כַצּאן / אָנָא תָּפֵק לָהּ רָצון / בְּטַל. (ראו פיוטים נוספים באתר www.piyut.org.il).

הטל מופיע גם בשיר 'התקוה' ששני הפרקיו הראשונים הפכו להמנון של מדינת ישראל. בבית האחרון של השיר, מאת נפתלי הרץ אימבר, מופיע הטל:

"כָּל עוֹד נִטְפֵי דָם בְּעוֹרְקֵינוּ / רָצוֹא וָשׁוֹב יִזֹּלוּ / וַעֲלֵי קִבְר

מעוניינים לתמוך בעתים?

תרומה להמשך פעילות העמותה