לחץ כדי לסגור את החיפוש

מאגר השמות

חפש שמות לפי אות

באר

בור שנחפר באופן מלאכותי ואוסף בתוכו מי תהום. לפני העידן המודרני, בו המים מגיעים אלינו ישירות מן הברזים, השתמשו אנשים לשתייה ולרחצה במים שדלו מן הבארות. המים המסומלים בשם 'באר' מבטאים חיים, טוהר ושפע. התורה נמשלה למים – "אין מים אלא תורה" – והבאר, בה נאספים המים, נמשלה במקורות (ובעיקר במקורות קבליים) לשכינה, כלומר – לאלוהות.
בשם 'באר' מסתתרים עומק, רעננות ומלאות, והשם 'באר' מציין את התקווה כי בבת או בבן שנקראים בשם זה יימצאו כל אלה.

במקרא אין אזכור ל'באר' כשם של אדם (לעומת, למשל, 'בארי', המוזכר במקרא כשמותיהם של שני גברים), אך ישנם הקשרים רבים בהם מופיעה באר המים:
הקשר ראשון הוא הקשר הזוגיות, שהרי כמה מאבות האומה, ביניהם שניים מן האבות, פגשו את בנות זוגם ליד הבאר; אצל אליעזר, עבד אברהם, המחפש כלה ליצחק היתה הבאר למבחן לטוב ליבה של הכלה המיועדת: אם תציע לו לשתות ותאות לדלות מים (במאמץ גדול) גם לגמליו הצמאים – סימן שהיא אשת חסד וכלה ראויה. אצל יעקב היתה הבאר למבחן של גבריות, כאשר יעקב הפגין את כוחו בגלילת האבן מעל פי הבאר לבדו, בעוד בדרך כלל המתינו הרועים להתאספות רבים מהם כדי שיהיו די כוחות לגלילת האבן הכבדה.

הבאר היא גם סימן להצלה ולישועה. הצלה רוחנית או לאומית המתבטאת בהצלה הפיזית מצמא במדבר. כך היא בארה של הגר, שפחת שרה אמנו אשר בבורחה מפני שרה, נתקלה בבאר, על-ידה חוותה התגלות אלוהית ועל כן כינתה את הבאר בשם:

"וַתִּקְרָא שֵׁם אדוני הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ, אַתָּה אֵל רֳאִי… עַל-כֵּן קָרָא לַבְּאֵר, בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (בראשית ט"ז 13-14). גם בהמשך הסיפור, כאשר גורשו הגר וישמעאל אל המדבר והנדודים כמעט והכריעו אותם בצמא, התגלה בפני הגר מלאך ה' וחשף בפניה באר מים חיים: "וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם… וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר" (בראשית כ"א 19).

גם במסעם של בני ישראל במדבר הפכה הבאר הן לסמל הצלה והן לסמל תלותם בחסדי האל. כך למשל היא הבאר שהם פוגשים במקום 'בארה' ושרים לה שירת הלל מיוחדת – 'שירת הבאר':

"אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ לָהּ, בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם…" (במדבר כ"א 17-18).

על פי האגדה המדרשית ליוותה את בני ישראל במסעם במדבר באר מים ממנה שתו, אך בפטירתה של מרים, במהלך המסע, יבשה הבאר והסתלקה "ולא היו מים לעדה" – לא מים פיזיים לשתות ולא הנהגה רוחנית ותורנית איתנה כמקודם. לכן יכול השם 'באר' לשמש להנצחת זכרה של אשה שנקראה מרים.

עוד נזכרת הבאר כסמל להשתמרותה של שושלת ולהעברת מסורות וערכים מדור לדור. כך חופר יצחק אבינו את הבארות אשר היו פתוחים בימיו של אברהם אביו ונסתמו מאז:

"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו. וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים" (בראשית כ"ו 18-19).

בהמשך פסוקים אלה מתגלה גם הבאר שעל שמה קרויה העיר 'באר שבע'.

המילה באר, בניקוד אחר, היא גם פועל – בֵּאֵר. המבאר הוא המסביר, המפרש והבת או הבן שנקראים בשם 'באר' מבטאים בשמם עומק של ידע ושל לימוד.

מעוניינים לתמוך בעתים?

תרומה להמשך פעילות העמותה