לחץ כדי לסגור את החיפוש

שמחת בת

מדריך שמחת בת

היסטוריה

האיזכור הראשון להכנסת בנות ישראל לקהילה ועל טקסים מיוחדים לקריאת שמותיהן נמצא בימי הביניים. אז הונהגו בקהילות יהודיות שונות  טקסים לציון לידת בנות.

  • בצרפת ובאשכנז בטקס ה"חול-קרייש", נקראה התינוקת בשם וצוינה חזרתה של היולדת לקהילה.
  • בספרד היה נהוג טקס דומה, ה"האדאס" או "לאס פאדאס", אשר בעיני האינקוויזיציה הספרדית נחשב לראיה מרשיעה לשמירת זהות יהודית.
  • בראשית העת החדשה הונהג במקצת מהקהילות של ארצות המזרח טקס "זבד הבת" שנערך בימים שלאחר הלידה בבית הכנסת או בבית המשפחה, בנוכחות התינוקת, הוריה והקהילה. בטקס זה נקראה התינוקת בשם בנוסח ברכה מיוחד. עם השנים התקבל ברבות מקהילות ישראל המנהג לציין את לידת הבת ולקרוא לה בשם בתפילת הבוקר בשבת הראשונה שלאחר הלידה. יש החוזרים ומציינים את לידת הבת באירוע נוסף בבית הכנסת, באולם או בבית מספר שבועות לאחר מכן.

בעשורים האחרונים חלה תמורה ביחס לטקס קבלת הפנים לבת, ומשפחות רבות מחפשות דרכים מקוריות וייחודיות לציון האירוע. בתוך כך הטקסים המסורתיים, ובראשם טקס זבד הבת, זוכים לעדנה מחודשת תוך עיבודים המשתנים בין עדה לעדה ובין קהילה לקהילה.

מתן שם בבית הכנסת בעליה לתורה

ניתן  לקרוא בשם לבת  בעלייה לתורה בבית כנסת בכל אחד מהימים הבאים: בשני, בחמישי או בשבת או בראשי חודשים ובימים טובים.

לפני הקריאה בתורה אבי התינוקת אומר:

האב: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָ-י אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָ-י נוֹתֵן הַתּוֹרָה.

לאחר הקריאה האב מברך שוב:

האב: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָ-י אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָ-י נוֹתֵן הַתּוֹרָה.
הגבאי: מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֵֶדֶת ______ [פלונית בת פלונית] וְאֶת בִּתָּהּ שֶׁנוֹלְדָה לָהּ לְמַזָּל טוֹב, וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל _______ [שם התינוקת ושמות הוריה]. בַּעֲבוּר שֶׁבַּעֲלָהּ וְאָבִיהָ נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲדָן, בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְגַדְּלָהּ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְנֹאמַר אָמֵן.

אם היולדת נוכחת, היא מברכת ברכת הגומל:

היולדת: בָּרוּך אַתָּה אֲדֹנָ-י אֱ-לוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַגוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת, שֱגְּמָלַנִי כָּל טוֹב.
הקהל: אַמֵן. מִי שֶׁגְּמָלֵךְ כָּל טוֹב, הוּא יִגְמָלֵךְ כָּל טוֹב סֶלָה (נוסח עדות אשכנז)
או: "הָאֵ-ל שֶׁגְּמָלָךְ כָּל טוּב הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶלָה" (נוסח עדות המזרח).

מעוניינים לתמוך בעתים?

תרומה להמשך פעילות העמותה