לחץ כדי לסגור את החיפוש

כשהרבנות היתה צריכה לנסוע לקנדה כדי לפגוש אישה

מדריך כשהרבנות היתה צריכה לנסוע לקנדה כדי לפגוש אישה

    מאת עו"ד אלעד קפלן

    התמונה בעמוד 44 של דו"ח הרבנות צולמה לפני שנתיים בכנס בין-דתי בקנדה. מדובר בתמונה מסורתית, כמו שנהוג לצלם לאחר מפגשים מרובי משתתפים, בה כולם עומדים בשורה ומחייכים למצלמה. אחד המצולמים הוא מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל ולצדו מופיעים נציגים של מבחר דתות שונות. אולם, המפגש המיוחד אינו מה שהופך את התמונה לכל כך יוצאת דופן בתוך המסמך של הרבנות.

    המסמך, שפורסם אתמול (ד'), מציג לציבור את פעילות הרבנות בשנים 2016-2018. מדובר בחלון ראווה לעשייה הענפה בשנים אלו. הוא מתפרס על פני 55 עמודים, שמעוצבים עם עשרות תמונות מתוך כנסים, שיעורים, סיורים ודיונים (המסמך המלא – בסוף הכתבה). מאות ואולי אלפי אנשים מופיעים בשלל תמונות אלו. אלו אינן תמונות לצורך אילוסטרציה בלבד, אלא הפנים שמבקשת הרבנות להציג. בכל התמנות האלה מופיעים, כמעט ללא יוצא מהכלל, רק גברים. רק באותה תמונה בשלהי הדו"ח, ניתן למצוא שתי נשים, שזכו להשתתף באותו כנס בין-דתי לצד מנכ"ל הרבנות בקנדה.

    מוסד הרבנות הוא, כידוע, גוף רשמי, שאמון מטעמה של מדינת ישראל על מתן שירותי דת. המסמכים שמפרסמת הרבנות באים בשמה של מדינת ישראל והם כוללים החלטות שנוגעות לכלל אזרחי ישראל היהודים, נשים וגברים כאחד. במסמך זה מובאת תמונת מצב עדכנית, שמתארת היטב את יחסה של הרבנות לנשים. מבחינת הרבנות, פשוט אין הכרח בהופעתן.

    כפי שמתואר במסמך, הרבנות מצאה לנכון לדון במספר הזדמנויות בנשים ועליהן, כאשר קיימה בשנים האחרונות יום עיון ביום האישה וכן הרצאה לרגל יום המאבק הבינלאומי לאלימות נגד נשים. תמונות מתוך אירועים אלו, שיש לקוות שהשתתפו בהן נשים, לא נכנסו לתוך הסיכום. העניין הוא שלא די בכך שידברו על נשים אלא שגם ישמעו ויראו אותן. בעוד גברים מוצגים כמי שמרצים, לומדים ודנים ביהדותה של המדינה, נשים פשוט אינן.

    הבעיה כמובן אינה רק חזותית. נשים רבות באות בשערי הרבנות, בהקשרים רבים. חלק משירותיה נועדו בעיקר עבור נשים. המסמך מציג את סדרי העדיפויות ונותן המחשה נוספת לביקורת הרבה על מעמדן של נשים בשירותי הדת. האם לנשים אין שום דבר להגיד על היהדות? שום דבר ללמד את הרבנות? האם הרבנות הראשית לישראל יכולה להתעלם מחצי מעם ישראל?

    רבנות מכבדת וקשובה לא הייתה מעלה בדעתה לפרסם מסמך בו חצי מהציבור כלל אינו בתמונה. הגיע הזמן שהרבנות תפסיק להתנהל כמו מועדון סגור, תפתח את שעריה בפני נשים ותאפשר להן להשמיע את קולן. כדי לעשות זאת לא צריך לעלות על מטוס לקנדה. יש לנו כאן, בישראל, אינספור נשות תורה והלכה, שישמחו לפעול יחד למען היהדות. יהדות שכוללת גם אותן.

    מעוניינים לתמוך בעתים?

    תרומה להמשך פעילות העמותה