לחץ כדי לסגור את החיפוש

טבילה במקווה

מדריך טבילה במקווה

מהי טבילה במקווה?

מצות הטבילה במקווה היא מאבני היסוד של המסורת וההלכה היהודית. הטבילה מאפשרת היטהרות למטרות שונות ומגוונות, ביניהן טהרת המשפחה, גיור, נישואין, עלייה להר הבית, היטהרות בערב חג וטבילה כמנהג חסידות.

על פי ההלכה היהודית, הטבילה נעשית במקור מים טבעי המכיל לפחות 40 סאה של מים נובעים. ניתן לטבול בים, במעיין ובמקורות מים טבעיים אחרים, אולם כיום מרבית הטבילות נערכות במבנה הקרוי "מקווה", המתוכנן על פי כללים הלכתיים ומחובר למקור מים טבעי.

במדינת ישראל, הטבילה במקווה היא אחת משירותי דת היהודיים המסופקים לציבור, ולצורך כך פרוסים מאות מקוואות ציבוריים ברחבי הארץ, המתופעלים על ידי מועצות דתיות ורשויות מקומיות שונות, וממומנים על ידם בשיתוף עם המשרד לשירותי דת. בשל אופיים הציבורי, כפופים מקוואות אלו לנהלים וחוקים שונים, הנוגעים לפרטיות הטובלת, תעריפי הטבילה, דרישות תברואתיות וכד'. כמו כן קיימים מקוואות פרטיים שונים המתופעלים ע"י גורמים פרטיים.

מאות אלפי נשים בשנה מקיימות את מצוות הטבילה מדי חודש במסגרת מקוואות הטהרה  הציבוריים בישראל. במקוואות אלו מועסקות נשים הקרויות ״בלניות״ האחראיות על תפעול המקוואות ועל מתן סיוע לנשים הטובלות המעוניינות בכך.

בענייני הלכות טומאה וטהרה והטבילה במקווה הטהרה, ישנם מנהגים רבים המשתנים מעדה לעדה ומאישה לאישה, וכן קיימות דעות הלכתיות רבות ומגוונות באשר לאופן הטבילה. כפי שנרחיב בהמשך, זכותה של כל אישה לנהוג על פי מנהג אמותיה ועל פי השקפותיה הדתיות בעת קיום מצוות הטבילה.

כמו כן טבילה במקווה נדרשת כחלק מהליך הרישום לנישואין ברבנות.

האם מותר על פי ההלכה לאשה לטבול לבד?

מצוות הטבילה היא מצווה פרטית בין האישה לבוראה. האחריות על תהליך ההיטהרות על כלל שלביו, ובתוכו גם הטבילה, מוטלת על האישה בלבד, והיא נאמנה בכך שעשתה אותו כראוי, כפי שלמדו חז"ל מן הפסוק "וספרה לה – לעצמה" (תלמוד בבלי, כתובות ע"ב, ע"א). לפיכך, אין צורך הלכתי בדמות מפקחת או בודקת לפני או בעת הטבילה, אלא אם כן הטובלת מעוניינת בכך, כיוון שהאישה עצמה נאמנת על טבילתה.

הסיבה לנוכחותה של אישה נוספת בעת הטבילה היא כדי לוודא שלא יישארו שיערות הראש מחוץ למים, אולם לא מדובר בדרישה מהותית לכשרות הטבילה. לכן, ניתן לטבול גם ללא נוכחות אישה נוספת ולוודא שכל שערות הראש נכנסו למים.

כך, לפי ר' שלמה קלוגר (בספרו תפארת שמואל על רא"ש הלכות מקוואות סימן כח אות א. מובא בשיורי טהרה ס"ק ע"ח) אשה שאינה מבוהלת מן המים יכולה לטבול לבד כך: להחזיק את שערותיה בידה, ולאחר שקיעת ראשה במים, לשחרר את אחיזתה. בטור יורה דעה הלכות נדה סימן קצ מתוארת שיטת הראב"ד לטבילה לבד: לכרוך את שערות הראש ברשת רופפת. לשיטת הרא"ש המובאת גם הוא בטור, ניתן לטבול בפני אשה שתוודא שהשיער לא צף על פני המים, אולם הרב יוסף קארו, בבית יוסף, (יורה דעה סימן קצח) מבהיר את דברי הטור כך שאין מדובר במחלוקת ראשונים בין הרא"ש לבין הראב"ד, אלא בשתי אפשרויות שונות ולגיטימיות לטבילה כשרה.

שאלת הטבילה לבד נידונה בשנים האחרונות בקרב פוסקי הלכה ומנהיגי ציבור רבים, אשר עסקו בחשיבות ההלכתית והציבורית במתן אפשרות זו לאשה החפצה בכך. ואכן, נשים שומרות הלכה רבות בוחרות לממש את זכותן החוקית לטבול לבד, וזאת מסיבות מגוונות, הכוללות רצון לטבילה בפרטיות, רצון למרחב אישי לצורך חוויה דתית מלאה יותר או לשם התרכזות במצווה וכד'.

להרחבה על נושא זה ראו:

 

זכויותיה של הטובלת

בעקבות בג"ץ מקוואות שהגשנו ב'עתים' המשרד לשירותי דת שינה את נהלי הטבילה. על פי הנהלים החדשים ופסיקת בג"ץ בנושא, זכותה של כל אישה לטבול על פי מנהגה ואמונתה, מבלי להידרש להשיב על שאלות ובדיקות שאינן לרצונה. תפקידן של הבלניות הינו להיות לעזר לטובלת, במידה והיא מעוניינת בכך. זכותה של כל אישה להחליט האם וכיצד היא מעוניינת בעזרתן או בנוכחותן בזמן הטבילה. אם האישה אינה מעוניינת בסיועה של הבלנית, עליה לכבד את בקשתן ללא הפצרה או שידול לנהוג אחרת.

יחד עם האפשרות החוקית וההלכתית לטבול לבד, להנהלת המקווה מותר לתלות שלט המביע את עמדת הרבנות הראשית לפיה יש לטבול בנוכחות בלנית, על פי הנוסח הבא:

"על פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל טבילת אישה מחייבת נוכחות של בלנית. יש לכבד את פרטיות הטובלות, האחריות על כשרות הטבילה מוטלת על הטובלות עצמן".

כמובן, שגם אם תלוי שלט כזה, זה לא משפיע על זכותה החוקית של אישה לטבול לבדה.

דעי את זכויותייך

  • זכותה של אישה לשמור על פרטיותה. היא אינה מחוייבת לציין בפני הבלניות מתי עשתה הפסק טהרה או לענות על כל שאלה הנוגעת לפרטיותה. כמובן שהיא יכולה לבחור להתייעץ עם הבלניות, אך זכותן לסרב לדבר על הנושא עמן.
  • זכותה של הטובלת לסרב לעבור בדיקה פיזית על ידי הבלנית. האישה יכולה לבחור להיעזר בבלנית, אך היא אינה מחוייבת בכך.
  • זכותה של כל אישה לטבול לבד, ללא נוכחותה של בלניתאם היא מעוניינת בכך. יתר על כן, אסור לבלניות להפציר באישה לטבול בפניהן.
  • גם אם אשה מעוניינת לטבול בפני בלנית- מותר לה לבקש שהבלנית תסובב את גבה בעת כניסת הטובלת למים ותביט בה רק בעת הטבילה עצמה, או לבקש שתצא מהחדר לאחר טבילה אחת.
  • מותר לאישה לטבול בנוכחות חברה (במקום הבלנית).
  • זכותה של כל אשה לטבול על פי מנהגה, ובכלל זאת לבחור האם, כיצד ובאיזה שלב ליטול ידיים, לברך, לכסות את הראש וכו'. שאלות אלו אינן נתונות לקביעת הבלניות או הרב המקומי ואין צורך להביא למקווה אסמכתא או אישור הלכתי לצורך כך.
  • זכותה של אישה שלא להישאל על אודות מעמדה האישי.
  • במידה והאישה מעוניינת, יש לאפשר לה לטבול גם לפני צאת הכוכבים, ללא תלות במנהגי העדה של הטובלת, בכפוף כמובן לשעות הפעילות של המקווה המקומי.

כמה עולה הטבילה?

תעריף הטבילה במקווה הינו אחיד בכלל המקוואות הציבוריים בישראל, ואינו נתון לשיקול דעתה של הנהלת המקווה.

תעריפי הטבילה הקבועים בתקנות:

טבילה במקווה, הכוללת מקלחת, עולה 15 ₪.

טבילה במקווה, הכוללת אמבטיה, עולה 30 ₪.

טבילה בחדר מיוחד לכלות, ושלא בשעות הפעילות הרגילות של המקווה, עולה 50 ₪.

כלות בשנה הראשונה לנישואיהן פטורות מתשלום. לצורך כך, מספיק להראות תעודת נישואין. הפטור מתשלום חל בכל המקוואות הציבוריים בארץ ללא תלות במקום עריכת הנישואין.

שימו לב, אם האשה התארגנה בביתה, עלות הטבילה עדיין נותרת 15 ש"ח

אסור לגבות תשלום שעולה על 15 ש"ח גם אם האשה עושה את כלל ההתארגנות במקווה. זאת, כל עוד היא לא משתמשת באמבטיה.

 

עלות ערכות טבילה (מגבות, קיסמים, שמפו וכו'):

עלות ערכת הטבילה נקבעת בהתאם לשיקול דעתה של המועצה הדתית.

עם זאת, חשוב לדעת שאסור לאלץ את הטובלת לרכוש ערכת טבילה אם היא אינה מעוניינת בכך

חובה על המועצה הדתית לדאוג להפרדה בין תעריפי הטבילה לבין תעריפי ערכת הטבילה.

להרחבה על הנושא ראו:

טבילת כלות

כאמור, טבילה במקווה נדרשת כחלק מהליך הרישום לנישואין ברבנות. כלות טובלות בדרך כלל בערב שלפני החתונה, לאחר צאת הכוכבים.

אם יש קושי כלשהו לטבול בערב זה, ניתן לטבול גם באחד משני הערבים הקודמים.

התעריף על פי חוק לטבילת כלה הוא 50 ש"ח.

רשימת מקוואות

האם מותר לפי החוק לאשה לא נשואה לטבול במקווה?

בעקבות מאבק משפטי בהובלת "מרכז צדק לנשים" ו"ארגון קולך" לגבי טבילת רווקות, הוציא המשרד לשירותי דת נוהל האוסר על בלניות לשאול את הטובלות על אודות מעמדן האישי מטעמים של צנעת הפרט. לכן, אסור לבלנית לשאול טובלת האם היא נשואה או רווקה. זכותה של הטובלת לבחור שלא לענות לשאלה זו, ולא ניתן לדרוש ממנה לענות על כך כתנאי לטבילה.

עם זאת, מותר להנהלת המקווה לתלות שלט המביע את עמדת הרבנות הראשית בנושא טבילת רווקות.

הנהלים החדשים

צריכה סיוע בשמירה על זכויותייך במקווה? פני אלינו

מעוניינים לתמוך בעתים?

תרומה להמשך פעילות העמותה