לחץ כדי לסגור את החיפוש

חליצה

מדריך חליצה

מהי חליצה?

כאשר אישה מתאלמנת מבעלה מבלי שהיו להם ילדים, ויש לבעל המנוח אחים (אפילו נשואים), נדרש הליך 'חליצה' בבית הדין הרבני לפני שתוכל האלמנה להינשא לאחר. בטקס החליצה מביעים האלמנה והאח (היָבָם) את אי-רצונם להינשא זה לזו על פי המנהג המקראי של 'ייבום', ובוחרים לקיים את מנהג ישראל הממיר את הליך הייבום בהליך ה'חליצה'. את הציבור מייצגים בטקס החליצה דייני בית הדין.

שימו לב, על פי ההלכה היהודית כהן אסור להינשא לאישה 'חלוצה'.

אם החתן המיועד הוא כהן יפנה רושם הנישואין את בני הזוג לבית הדין הרבני.

ניתן לפנות לעתים לסיוע במציאת פתרון שיאפשר את הנישואין. השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם:

  • הכתובת שלך
    מול שירותי הדת

הגשת בקשה

על האלמנה להגיש בקשה  לבית הדין לסידור חליצה, כאשר היא מבקשת להינשא בשנית. את הבקשה יש להגיש בבית הדין הרבני האזורי, בצירוף המסמכים הבאים:

• צילום תעודת הזהות, כולל ספח.

• צילום תעודת הפטירה של בן הזוג הקודם, ואם יש – צילום תעודת הזהות שלו.

• צילום תעודת הנישואין עם בן הזוג שנפטר.

• שם ופרטי התקשרות עם האח היבם. יש להעדיף אח רווק, אם ישנו.

• טופס בקשה לסידור חליצה ניתן גם למלא במקום.

• הסכמה כתובה של היבם לביצוע החליצה.

סידור החליצה אינו כרוך באגרה.

לאחר הגשת הבקשה תוודא מזכירות בית הדין את הימצאותם של כל הפרטים הדרושים, ותקבע תאריך לביצוע טקס החליצה. הבקשה תועבר לעיון הדיינים לאישור ביצוע חליצה.

טקס החליצה

בטקס החליצה הדיינים מסבירים לאח ולאלמנה מה צפוי בטקס, ומוודאים שנית כי הם מעוניינים בחליצה ולא בייבום (כלומר, בנישואין ביניהם). לאחר מכן יוזמנו מספר גברים פנימה להיות נוכחים בזמן סידור החליצה. בדרך כלל נקראים גברים מבין עובדי בית הדין ואחרים הממתינים במסדרון לדיונים אחרים. מאחר שהטקס יכול לקחת זמן ולהיות מלווה בתחושה של אי-נוחות, מומלץ לאישה לעמוד בתוקף על זכותה להכניס עמה לטקס גם מלווה (גבר או אישה) משלה, כגון אם ואב, חבר או חברה וכדומה, כדי שיהיו עמה ויתמכו בה.

הטקס עצמו מורכב מציטוט הפסוקים  בתורה בעניין החליצה וביצוע המהלכים המפורטים בה:

  • האישה מודרכת לומר את מילות המקרא המופנות אל הציבור ונציגיו הדיינים. הדיינים מקריאים לאישה את המלים, והיא חוזרת אחריהם בקול רם:

"מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא אָבָה יַבְּמִי".

  • ממנים את הנוכחים כעדים לטקס.
  • מביאים אל האח היבם נעל מיוחדת במינה המשמשת לטקס ומצויה בבית הדין, והוא נועל אותה על רגלו. הנעל הינה נעל עקב גבוהה עשויה עור אחיד שאינו תפור בחוטי פשתן. האיש נועל את הנעל על רגל ימין וקושר את רצועות הנעל על קרסוליו.
  • האיש נשאל האם הוא מוכן לייבם את אשת אחיו המת ולשאתה לאישה כדי להקים זכר לאחיו. הוא עונה במלות התורה (כשהדיינים מקריאים לו את המלים שעליו לומר):

"לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ".

וכן נשאל מספר שאלות נוספות.

  • לאחר תשובותיו ניגשת אליו האישה, פורמת את נעלו וחולצת אותה (אקט שמסמל את השפלתו על כך שאינו מוכן לייבמה). האישה משליכה את הנעל על הארץ ביניהם ויורקת על הארץ, לכיוון הנעל, כפי שמתואר בפסוקים:

"וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו."

יש לציין כי 'בפניו' אין הכוונה ליריקה על פניו עצמם, אלא ליריקה בנוכחותו, לידו. לאחר חליצת הנעל והיריקה אומרת האישה:

"כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל: בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל".

בכך תם הטקס, והדיינים חותמים על שטר החליצה המאשר את ביצוע הטקס. את השטר מביאה האישה ללשכת הרישום הנישואין, לצורך המשך הרישום.

במקרים מורכבים כשנוצר קושי אובייקטיבי לביצוע החליצה כגון-גיל צעיר מאד של היבם, מרחקים גאוגרפיים גדולים ביותר וכו', ניתן לפנות אלינו, לעתים להתייעצות. השאירו פרטים ונחזור אליכם.

  • הכתובת שלך
    מול שירותי הדת

מעוניינים לתמוך בעתים?

תרומה להמשך פעילות העמותה