לחץ כדי לסגור את החיפוש

גישור

מדריך גישור

*דף זה נכתב על ידי ד"ר סוזן זיידל, פסיכולוגית קלינית ומגשרת, מחברת הספר "להתגרש ולהישאר חברים" (הוצאת הסכמות, חיפה 2004). ד"ר סוזן זיידל ייסדה את חוג המגשרים באגודה לטיפול במשפחה, כהנה כנשיאת האגודה, כיו"ר המרכז הישראלי לגישור, וכחברה בועדות הגישור של משרד המשפטים ושל הנהלת בתי המשפט.

גישור (mediation)

גישור הוא תהליך שיטתי ליישוב קונפליקטים. הצדדים לקונפליקט נעזרים במגשרים – אנשי מקצוע אשר התמחו בגישור – כדי להגיע להסדר מוסכם. גישור מתאים באופן מיוחד כשקיימת חשיבות להמשך מערכת יחסים תקינה בין הצדדים המסוכסכים. כמו כן, גישור מתאים לצדדים המעוניינים לסיים את הקשר ביניהם, אך רוצים להיפרד בדרך מכובדת. מטעמים אלו, גישור מתאים לסכסוכים משפחתיים בכלל ולהליכי גירושין בפרט.

במהלך הגישור נפגשים בני-הזוג, בתנאים נוחים ובאווירה רגועה. מגשר ממתן את המתחים ועוזר לצדדים להגדיר בברור את עמדותיהם בנושאים שונים. המגשר מאפשר תקשורת רציונאלית ועניינית על מנת להגיע להחלטות לגבי עתיד המשפחה (חלוקת רכוש, גידול הילדים, כלכלת המשפחה ועוד). המגשר אינו נוקט עמדה לטובת צד כלשהו ואינו מקבל החלטות במקום המשפחה. ההחלטות של בני-הזוג מהוות בסיס להסכם גירושין שיקבל תוקף של פסק דין לאחר אישורו בבית הדין או בבית המשפט לענייני משפחה.

מדוע עדיף להיפרד במסלול הגישור?

בעשור האחרון גדל מספר המתגרשים בישראל במידה ניכרת בעקבות נכונות גדולה יותר להתגרש והגידול באוכלוסיה. לחלק גדול מהמתגרשים ילדים בגילאים שונים, ומספרם של "ילדי הגירושין" הולך וגדל. הגירושין מתרחשים בשני מישורים עיקריים: במישור החוקי ובמישור הרגשי-פסיכולוגי. בשני המישורים, הגירושין מתרחשים בתהליך מתמשך המשפיע על בני המשפחה לאורך זמן.

במישור המשפטי, אם הצדדים מגיעים ביניהם להסכם גירושין, ההליך המשפטי עשוי להיות קצר. להסכם ינתן תוקף של פסק דין בבית-המשפט או בבית-הדין הרבני ולאחר מכן יסדירו ביניהם את הגט בבית-הדין. במקרה של קונפליקט ואי הגעה להסכמות, עשויה ההתדיינות המשפטית להיות ארוכה הרבה יותר.

לעומת ההליך המשפטי, ההתרחשות הפסיכולוגית ממושכת יותר. תחילתה ברגע שעולה אופצית הגירושין במחשבה או בשיחה זוגית, והמשכה – זמן רב לאחר שכבר ניתן הגט.

הניסיון המצטבר ברחבי העולם מוכיח, שהגישה המשפטית המסורתית מעודדת ניגודים ויריבות, ואיננה מועילה למשפחות כלל. כמו כן, התברר מן הניסיון, שזוגות בתהליכי פירוד אכן מסוגלים לקבל החלטות נבונות ושקולות שיטיבו עם עתיד ילדיהם ועם עתידם, אם רק יעודדו אותם לעשות זאת. הליך הגישור הוא מסגרת מתאימה לפירוק הנישואין בהיותו ממתן קונפליקטים ומעודד שיתוף פעולה. זוגות, ובמיוחד כאלה עם ילדים, יפיקו תועלת מיוחדת כאשר ידונו בגירושין במסגרת תהליך גישור.

בגלל העבר, ההווה והעתיד

אמנם בני-הזוג החליטו לשים קץ לנישואיהם, אך הם היו בעבר שותפים לחיים ולמערכת יחסים אינטימית ומיוחדת. הם בוודאי חלקו ביניהם חוויות טובות ומקרבות ויחד נשאו בעול בשורה של בעיות. מתוך כבוד לשותפות הזאת, ובייחוד לחלקיה החיוביים בעבר – עדיף לסיים את השותפות בדרך של כבוד הדדי. באשר להווה, תהליך הפרידה יהיה פחות פוגע ופחות מכאיב אם ימנעו בני-הזוג ממאבק משפטי. אם יש לזוג ילדים, השימוש בגישור ימנע את החוויה הקשה של מלחמה בתוך הבית, את הדילמה של הנאמנות הכפולה ואת המתח המתמשך, הכרוכים בניהול הליכים משפטיים. יש זוגות שמתגרשים בגלל העדר תשוקה ואהבה רומנטית, אולם ברצונם לשמור על החברות העמוקה שעדיין קיימת ביניהם. עבורם, גישור הוא הדרך להתגרש ולהישאר חברים. הצורך בשיתוף פעולה למען עתיד הילדים ימשך לאורך שנים, לאחר הגירושין. הרבה יותר קשה לשתף פעולה עם "אויב לשעבר" מאשר עם בן- זוג לשעבר, שהתייחס אליך בכבוד גם בתהליך הפירוד.

סיבה נוספת לבחור בגישור היא כדי לא לפגוע בסיכוי, אף אם הוא מועט, לחזור לחיות יחד בעתיד, או אף להתחרט על הפירוד העומד על הפרק. זוגות אחדים משנים את דעתם בתקופת הגישור או גם בתקופת ההמתנה ליום מתן הגט וחוזרים בהם מהחלטתם. התנהגותם של בני-הזוג בתקופה שלאחר ההכרזה על גירושין, עשויה להשפיע על אפשרות התקרבותם המחודשת. לעתים, רגשותיהם כל-כך נפגעים בגלל פעולות משפטיות, שהדרך חזרה חסומה.

בגלל יתרונות לה, לו ולילדים

יש חשיבות רבה לעובדה, ששני בני-הזוג עומדים בתנאי ההסכם, כי הוא עתיד להתקיים שנים רבות. הניסיון מראה כי בשעה ששני בני-הזוג קובעים את התנאים בעצמם, הרי שיעור כיבוד ההסכמים גבוה יותר. ואילו כשהתנאים נכפים עליהם על ידי שופט, השיעור נמוך יותר. כשבני-הזוג חשים שביעות רצון מתוצאות התהליך, האווירה בבית נעימה יותר ופתוחה יותר לכיבוד ההסכם.

שיתוף פעולה בין ההורים חוסך מילדיהם את "הצורך" לצדד באחד ההורים על חשבון ההורה השני. תהליך הגישור מעודד את המשך הקשר בין ההורים וילדיהם, קשר שהוא חיוני להתפתחות תקינה של ילדים בכל הגילים.

בדרך כלל תהליך הגישור מהיר ויעיל, ויחסוך עלויות של ייצוג משפטי וניהול דיונים בבית-המשפט. הצדדים שולטים בקצב התהליך. בידם להתקדם במהירות המתאימה להם. כמו כן, נשמרת פרטיותם בתהליך הגישור, דבר שאינו קורה בבית-המשפט.

מן ההיבט האנושי, הגישור עשוי לחזק את הדימוי העצמי של בני-הזוג. הם יתפסו את עצמם כמצליחים להתמודד זה מול זה בכבוד ולפתור בעיות במשותף. יותר מזה, תהליך הגישור מקנה לצדדים יכולת הדדית למשא ומתן שתעזור להם בעתיד לפתור בעיות אחרות.

אין ספק, שפירוק הקשר הוא מכאיב ומקשה על ילדים והוריהם. השימוש בגישור לא ימתיק את הגלולה המרה ולא יהפוך את הגירושין לחוויה מהנה. אף על פי כן, שיתוף הפעולה בין בני-הזוג הנפרדים, בשלב התכנון ולאחר הפירוד – מקל על ילדיהם להסתגל לחיים החדשים.

מטרות הגישור בגירושין

המטרה העיקרית של תהליך הגישור היא לאפשר לזוגות להגיע להסדר, שיסייע להם להיפרד ולהתגרש כחוק. רוב הזוגות שפונים למגשר מעוניינים להגיע להסכם גירושין, הכולל הסדר הורות והסכם ממון.

מטרה משנית היא להגיע להסדר, שישרת את בני המשפחה בצורה הנכונה ביותר, בהתאם לנסיבות המשפחתיות. לא די בכך שמגיעים להסכם. איכות הסכם הפירוד חשובה לא פחות. איכות ההסכם קשורה לא רק לתוצאות סבירות והוגנות עבור בני-הזוג, אלא בייחוד להחלטות טובות בעניין רווחת ילדיהם.

מטרה נוספת, מבחינת המגשר, היא לשפר את יכולתם של בני-הזוג לנהל דיון ענייני, נטול איבה, כדרך לפתור חילוקי דעות ובעיות. שאיפה זו רלוונטית כשלבני-הזוג ילדים משותפים והם ימשיכו לנהל מערכת יחסים שיתופית כהורים לילדים, גם לאחר הגט. התקווה היא שבני-זוג אלו ידעו להשתמש בכלים שרכשו למען העתיד – אם יתעוררו בעיות חדשות וחילוקי דעות בעניין הילדים.

בחירת מגשר

כיום, אלפי מגשרים מציעים את שירותיהם בתחומים רבים, אך רק כ-5% מהם עוסקים בגישור בענייני משפחה וגירושין. אפשר למצוא רשימות של מגשרים במדריך "דפי זהב", באתרי אינטרנט, בבתי-המשפט לענייני משפחה ובאגודה הישראלית לטיפול במשפחה. כמו בתחומים רבים, אין פיקוח על העיסוק בגישור וכל אדם יכול לפרסם את עצמו כמגשר בענייני גירושין. רצוי אפוא לברר מה הרקע המקצועי של המגשר, היכן הוא קיבל הכשרה בגישור ומה ניסיונו עם זוגות בהליכי פירוד.

אם מגשר מסוים מציג את עצמו כמגשר "מוסמך", יש לברר מטעם איזה גוף. כל אדם רשאי להשתתף בקורסי גישור, כולל קורסי גישור בתחום המשפחה, אך תעודה על סיום הקורס אינה מעידה על יכולתו המקצועית. כמו כן, חברות כשלעצמה בחוג המגשרים של האגודה לטיפול במשפחה או בעמותת מגשרי ישראל, אינה מעידה על יכולתו המקצועית של המגשר.

מבנה תהליך הגישור בגירושין

התהליך מתחיל בקבלת מידע על המשפחה ועל צעדיהם של בני-הזוג ביחס לפירוד. כמו בכל תהליך גישור, לאחר שהמגשר מסביר מהו תהליך הגישור – הצדדים מתבקשים להסכים לכללי יסוד ולחתום על טופס השתתפות בתהליך.

בשלב הבא, על הצדדים לקבוע את תחומי הדיון. ברוב המקרים, זוגות ירצו לדון בכל הסוגיות של הגירושין, גם אם פנו לגישור כדי ליישב מחלוקת מסוימת. בדרך כלל מתחילים בנושא ההורות, ממשיכים בדיון על מזונות הילדים ומסיימים בנושא חלוקת הרכוש.

בכל נושא ונושא, דרך העבודה היא לאסוף מידע רלוונטי מחוץ לפגישות הגישור, להביא את המידע לישיבות הגישור, לבדוק אפשרויות שונות בכל נושא, לנהל לגביו משא ומתן ולקבל החלטות. איסוף עובדות ומספרים הוא משימה חיונית, כי יש להגיע להחלטות רק לאחר שהושג מידע מלא ומדויק. המגשר ינחה את בני-הזוג כיצד להשיג מידע נחוץ בכל נושא שעל הפרק. מידע רלוונטי עשוי להתקבל ממומחים שונים, כגון עורכי-דין, רואי חשבון, יועצי מס, מתווכים, שמאים, מומחים לבטוח ופסיכולוגים.

מספר הפגישות עם מגשר משתנה מזוג לזוג בהתאם למורכבות הנושאים ונכונות האנשים להגיע להסדר. ברוב המקרים התהליך יימשך בין שלוש לשש פגישות.

בסיום התהליך, המגשר כותב סיכום של החלטות בני-הזוג בכל הנושאים. זהו מיזכר הבנה, והוא מהווה בסיס להסכם גירושין משפטי. ההסכם עצמו נערך על ידי עורך-דין. ניתן לאשר את ההסכם בבית-המשפט לענייני משפחה או בבית-הדין הרבני, ולאחר מכן יסדיר בית-הדין הרבני את מתן הגט.

נוהל מפגשי הגישור

בגישור משפחתי רוב המפגשים יהיו משותפים לשני בני-הזוג. עם זאת, יש מצבים שבהם דרוש מפגש נפרד עם כל צד. המגשר יתווה את מדיניותו לגבי מפגשים נפרדים מן ההתחלה, כשנקבעים כללי היסוד. אחת הסיבות לשימוש בשיחות נפרדות היא לבדוק אם קיימת אלימות במשפחה, דבר שישפיע על המשך העבודה עם הזוג. סיבה נוספת היא לאפשר לצדדים לדבר על בעיות, שהם חוששים להעלות במפגש משותף, או שהם מסרבים לדון בהן בנוכחות הצד האחר.

במקרים חריגים, כאשר הגישור כולו יתנהל בשיחות נפרדות, המגשר ישמש כמתווך בין הצדדים וישתמש ב"דיפלומטיה של דילוגים". במקרים כאלה, ייתכן שיגיעו להסכם גירושין מקובל, אך מערכת היחסים בין בני-הזוג תישאר מתוחה ובעייתית.

השתתפות הילדים בתהליכי הגישור

ככלל, הילדים אינם לוקחים חלק בתהליך הגישור, אך לעיתים השתתפותם הכרחית כאשר מוקד הסכסוך מתרחש סביבם. מגשרים, שיש להם רקע מקצועי בטיפול משפחתי או בטיפול בילדים, נוטים יותר לערב ילדים בשיחות הגישור. לפיכך, זוגות שמוקד הסכסוך שלהם נסב על ילדיהם – רצוי שיבחרו במגשר בעל רקע טיפולי ולא במגשר מרקע משפטי בלבד.

המגשר יכול להיפגש עם כל ילד בנפרד או עם כל הילדים יחד, ללא נוכחות ההורים. לאחר שיחה עם הילדים, ההורים יקבלו מהמגשר מידע על הרגשות ילדיהם, על חרדותיהם ורצונותיהם המיוחדים, בתנאי שהילדים הסכימו כי המגשר ידווח להורים. מידע זה עשוי לעזור להורים להגיע להחלטות נכונות יותר על הסדרי ההורות בעתיד.

ייתכן שהמגשר יזמין את הילדים לפגישה משותפת עם הוריהם כאשר דנים בהסדרים הנוגעים להם ישירות. לפעמים המגשר מזמין את הילדים לקראת סיום הגישור, כדי לבדוק את תגובתם לתוכנית, שהציעו ההורים עבורם. תגובתם של הילדים יכולה לגלות שיקולים, שההורים לא חשבו עליהם.

להשתתפות הילדים בתהליך הגישור יש חשיבות גם עבור הילדים עצמם. יש להם הזדמנות להבין טוב יותר מה מתרחש במשפחה, דבר שיכול להפחית את הבלבול והחרדה מן העתיד. המפגש מדגים לילדים, שהוריהם מנסים להסדיר את הסכסוך בצורה שקטה ושאין הם מנהלים ביניהם "מלחמה". הילדים המשתתפים במפגשי הגישור נוכחים לדעת, שהוריהם מביאים בחשבון את צורכיהם ואת רצונותיהם וכי לא נשכחו ולא נדחקו הצידה בתוך המערבולת של המשבר.

בכל מקרה, האחריות לקבלת ההחלטות תישאר בידי ההורים. הילדים יכולים להשמיע את דאגותיהם ואת רצונותיהם, אולם את ההחלטות העיקריות יקבלו הוריהם.

השתתפות של מומחים ובעלי עניין בתהליך

על פי רוב, כשעורכי-דין יועצים או מייצגים תיקי גירושין, הם נשארים ברקע ואינם משתתפים בפועל במפגשי הגישור. בענייני משפחה, עורכי-דין מניחים ללקוחותיהם לייצג את עצמם במשא ומתן המתקיים בגישור. עם זאת, נוכחותם והשתתפותם הפעילה בישיבות הגישור היא בהחלט אפשרית. השתתפותם שכיחה יותר כשהגישור מתנהל לאחר שהתיק הופנה מבית המשפט. בכל מקרה, עורכי-הדין הם מקור למידע וייעוץ מחוץ למפגשי הגישור, ויש להם מעורבות פעילה בעיקר לפני קבלת ההחלטות הסופיות ובעריכת הסכם הגירושין.

אם יש צורך במומחים מתחומים אחרים (רואה-חשבון, פסיכולוג וכד'), הם יעבירו את חוות דעתם בכתב לצדדים או למגשר ולא ישתתפו בפועל בישיבות הגישור. רק במקרים מיוחדים מערבים את המומחה במפגשי הגישור. המומחים יוזמנו כדי לייעץ לבני-הזוג בנוכחות המגשר, או כדי למסור מידע מקצועי ואובייקטיבי על היקף רכוש המשפחה ושוויו, או על הצרכים המיוחדים של הילדים.

המגשר יכול להזמין גם אנשים אחרים, אם לדעתו יש להם השפעה ניכרת על אחד הצדדים, לחיוב או לשלילה. ה"אחרים" הם בני המשפחה המורחבת או שהם שותפים חדשים לחיים, המעורבים רגשית בתהליך הגירושין. המגשר ירצה לגייס את שיתוף הפעולה שלהם, או לסירוגין, לנטרל את השפעתם השלילית. בכל מקרה, השיחות עם ה"אחרים" יתנהלו רק עם אותו צד, שהם תומכים בו. בפועל, ברוב המקרים, רק המגשר ובני-הזוג משתתפים בישיבות הגישור.

מעוניינים לתמוך בעתים?

תרומה להמשך פעילות העמותה