מאגר השמות

פינחס הוא שמם של דמויות רבות במקרא. הראשון והחשוב שבהם היה פינחס בן אלעזר, נכדו של אהרן הכהן:

" וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם" (שמות ו', 25).

פרשת פנחס בספר במדבר נקראת על שמו.

פינחס נודע בשל מעשה הקנאה שלו לשם ה' בשעה שעם-ישראל חטא בעבודה זרה לבעל פעור בשיטים. בעקבות המעשה, הוכרז פינחס כמי אשר מזרעו ימונו הכהנים הגדולים עד עולם:

"וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר כ"ה, 13).

וכך מתארים את האירועים פסוקי המזמור בתהלים ק"ו:

"וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה: וַתֵּחָשֶׁב לוֹ לִצְדָקָה לְדֹר וָדֹר עַד עוֹלָם: (תהלים ק"ו, 30-31)

לאחר מותו של אביו הפך פנחס לכהן הגדול ולאחד מראשי העם. על פי המדרש, היה פינחס אחד משני המרגלים שנשלחו על ידי יהושע בן-נון לרגל ביריחו לפני כיבוש העיר. על הפסוק "ויעל מלאך ה' מן הגלגל (שופטים ב',1) דרש המדרש "וכי מלאך היה? והלא פינחס היה! – אלא בשעה שהייתה רוח הקודש שורה עליו היה פניו בוערות כלפידים (ויקרא רבה, פ"א).

אמירה נוספת המופיע במדרשים ובקבלה משווה בין פינחס לבין דמות אחרת – אליהו הנביא. שתי הדמויות אמנם פעלו בתקופות שונות, אך הדמיון באישיותם ובפעולותיהם היה כה רב עד כי ראו בהם חכמים דמות זהה, וקבעו "פינחס הוא אליהו".