|
טקס עליה לקבר |
| יצירת טקס |
ברכה בכניסה לבית הקברות | מזמורי תהלים קבועים | אמירת פסוקים לפי שם הנפטר | תפילה לעילוי נשמת הנפטר | קדיש יתום | אל מלא רחמים | דברים אישיים, העלאת זיכרונות, ונאומים | היציאה מחלקת הקבר ומבית הקברות |
|
בעת העליה לקברו של נפטר - בתום 'שבעה', בתום 'שלושים', בתום 'שנה' או ביום הזיכרון השנתי (ה'יאר-צייט') - נוהגים לערוך טקס מסורתי, במסגרתו נאמרים מזמורי תהילים, 'קדיש יתום' (אם יש מניין גברים), תפילות לעילוי נשמת המת, וכן נאומים וזיכרונות אישיים, לפי ראות עיניה של המשפחה. אם תרצו, תוכלו לקצר את הטקס על ידי צמצום חלק ממזמורי התהלים והסתפקות בחלק מהם. מומלץ להוסיף לטקס המסורתי דברים, זכרונות, דברי שירה וקטעי הקראה, על מנת להפוך את הטקס לאישי ולהקל על המשתתפים.
ליצירת הטקס בצעו את המהלכים הבאים: 1. במהלך הקריאה, חפשו מקורות הרצויים לכם. 2. לאחר כל טקסט שמצא חן בעיניכם - סמנו במשבצת 'להוספת הטקסט'. 3. בסוף הקריאה לחצו על הכפתור 'בחר' . 4. שלחו את הטקס המוכן לדואר האלקטרוני שלכם, וכך יתאפשר לכם להוסיף מקורות ופרטים אישיים, לקצר ולשנות כטעמכם.
|
|
ברכה בכניסה לבית הקברות בכניסה לבית הקברות, אם חלפו שלושים יום לפחות מאז הייתם לאחרונה בבית קברות יהודי - מברכים ברכה זו, העוסקת בשליטת האל בעולם ובתחיית המתים:
|
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנַי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶתְכֶם בַּדִּין, וְזָן וְכִלְכֵּל אֶתְכֶם בַּדִּין, וְהֵמִית אֶתְכֶם בַּדִּין, וְיוֹדֵעַ מִסְפַּר כּוּלְּכֶם בַּדִּין, וְעָתִיד לְהַחֲזִיר וּלְהַחֲיוֹתְכֶם בַּדִּין. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְחַיֶּה הַמֵּתִים. אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי, מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ. מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
מזמורי תהלים קבועים לאחר שמגיעים אל הקבר, נפתח הטקס באמירת מספר מזמורי תהלים, העוסקים באמונה באל, בכוחו וגבורתו, בצידוק הדין, ובתקווה לגאולה (בחרו את המזמורים המועדפים עליכם - אין צורך להגיד את כולם). נהוג כי אחד מבני המשפחה מקריא את המזמורים בקול רם, או לפחות את הפסוק הראשון והאחרון שבכל מזמור, כדי לשמור על הקצב האחיד של האמירה. יש הנוהגים לחלק את המזמורים בין בני המשפחה והנוכחים (גברים ונשים, מבוגרים ונערים), כך שכל אחד מקריא מזמור אחד (שימו לב! לשם כך דרושים טקסטים במספר הנוכחים). אין חובה לומר את המזמורים במנגינת תפילה, ומי שנוח לו יותר בכך, יכול לאומרם על דרך של הקראה, בלא כל מנגינה.
|
תהלים לג (א) רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּאֲדֹנַי לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: (ב) הוֹדוּ לַאֲדֹנַי בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: (ג) שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה: (ד) כִּי יָשָׁר דְּבַר אֲדֹנַי וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה: (ה) אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד אֲדֹנַי מָלְאָה הָאָרֶץ: (ו) בִּדְבַר אֲדֹנַי שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם: (ז) כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת: (ח) יִירְאוּ מֵאֲדֹנַי כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל: (ט) כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד: (י) אֲדֹנַי הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: (יא) עֲצַת אֲדֹנַי לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר: (יב) אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲדֹנַי אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ: (יג) מִשָּׁמַיִם הִבִּיט אֲדֹנַי רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם: (יד) מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: (טו) הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם: (טז) אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ: (יז) שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט: (יח) הִנֵּה עֵין אֲדֹנַי אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ: (יט) לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב: (כ) נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַאֲדֹנַי עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא: (כא) כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ: (כב) יְהִי חַסְדְּךָ אֲדֹנַי עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
תהלים טז (א) מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: (ב) אָמַרְתְּ לַאֲדֹנַי אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: (ג) לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: (ד) יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: (ה) אֲדֹנַי מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: (ו) חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: (ז) אֲבָרֵךְ אֶת אֲדֹנַי אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: (ח) שִׁוִּיתִי אֲדֹנַי לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: (ט) לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: (י) כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: (יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח: להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
תהלים יז (א) תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה אֲדֹנַי צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה: (ב) מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים: (ג) בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי: (ד) לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ: (ה) תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי: (ו) אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי: (ז) הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ: (ח) שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי: (ט) מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי: (י) חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת: (יא) אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ: (יב) דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרֹף וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים: (יג) קוּמָה אֲדֹנַי קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ: (יד) מִמְתִים יָדְךָ אֲדֹנַי מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם: (טו) אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ: להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
תהלים עב (א) לִשְׁלֹמֹה אֶלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: (ב) יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: (ג) יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: (ד) יִשְׁפֹּט עַנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק: (ה) יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵחַ דּוֹר דּוֹרִים: (ו) יֵרֵד כְּמָטָר עַל גֵּז כִּרְבִיבִים זַרְזִיף אָרֶץ: (ז) יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ: (ח) וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ: (ט) לְפָנָיו יִכְרְעוּ צִיִּים וְאֹיְבָיו עָפָר יְלַחֵכוּ: (י) מַלְכֵי תַרְשִׁישׁ וְאִיִּים מִנְחָה יָשִׁיבוּ מַלְכֵי שְׁבָא וּסְבָא אֶשְׁכָּר יַקְרִיבוּ: (יא) וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ כָל מְלָכִים כָּל גּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ: (יב) כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עֹזֵר לוֹ: (יג) יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ: (יד) מִתּוֹךְ וּמֵחָמָס יִגְאַל נַפְשָׁם וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו: (טו) וִיחִי וְיִתֶּן לוֹ מִזְּהַב שְׁבָא וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ תָמִיד כָּל הַיּוֹם יְבָרְכֶנְהוּ: (טז) יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ: (יז) יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ: (יח) בָּרוּךְ אֲדֹנַי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: (יט) וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: (כ) כָּלּוּ תְפִלּוֹת דָּוִד בֶּן יִשָׁי: להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
תהלים צא (א) יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: (ב) אֹמַר לַאֲדֹנַי מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: (ג) כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: (ד) בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: (ה) לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: (ו) מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: (ז) יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: (ח) רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: (ט) כִּי אַתָּה אֲדֹנַי מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: (י) לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: (יא) כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: (יב) עַל כַּפַּיִם יִשָֹּאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: (יג) עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: (יד) כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: (טו) יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: (טז) אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי: להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
תהלים קד (א) בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת אֲדֹנַי, אֲדֹנַי אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: (ב) עֹטֶה אוֹר כַּשַֹּלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה: (ג) הַמְקָרֶה בַמַּיִם עַלִיּוֹתָיו הַשָֹּם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ: (ד) עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט: (ה) יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד: (ו) תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם: (ז) מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן: (ח) יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם: (ט) גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשֻׁבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ: (י) הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן: (יא) יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם: (יב) עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל: (יג) מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ: (יד) מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ: (טו) וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד: (טז) יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי אֲדֹנַי אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע: (יז) אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: (יח) הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים: (יט) עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (כ) תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר: (כא) הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם: (כב) תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן: (כג) יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב: (כד) מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ אֲדֹנַי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ: (כה) זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת: (כו) שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ: (כז) כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: (כח) תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב: (כט) תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן: (ל) תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה: (לא) יְהִי כְבוֹד אֲדֹנַי לְעוֹלָם יִשְׂמַח אֲדֹנַי בְּמַעֲשָׂיו: (לב) הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ: (לג) אָשִׁירָה לַאֲדֹנַי בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי: (לד) יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּאֲדֹנַי: (לה) יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת אֲדֹנַי, הַלְלוּ יָהּ: להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
תהלים קל (א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ אֲדֹנַי: (ב) אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: (ג) אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ, אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: (ד) כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: (ה) קִוִּיתִי אֲדֹנַי קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: (ו) נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: (ז) יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל אֲדֹנַי כִּי עִם אֲדֹנַי הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: (ח) וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
אמירת פסוקים לפי שם הנפטר לאחר מזמורי התהלים הקבועים, הנאמרים בעלייה לקברו של כל נפטר, נאמרים פסוקים המיוחדים לכל נפטר, מתוך מזמור קי"ט בתהלים. הפסוקים מסודרים לפי אותיות הא"ב, כך שכל קטע מאגד יחד פסוקים המתחילים באותה אות, וכל משפחה אומרת את לקטי הפסוקים המתחילים באותיות שמו הפרטי של הנפטר שלקברו עולים.
לפסוקי תהלים על פי שם הנפטר סמנו את תיבת הבחירה ומלאו את הפרטים שבסוף העמוד.
|
תפילה לעילוי נשמת הנפטר לאחר מזמורי התהלים, נאמרת תפילה לעילוי נשמת הנפטר.
|
אָנָּא אֲדֹנָי מָלֵא רַחֲמִים, אֲשֶׁר בְּיָדְךָ נֶפֶשׁ כָּל חַי וְרוּח כָּל בְּשַׂר אִישׁ - יִהְיֶה נָא לְרָצוֹן לְפָנֶיךָ תּוֹרָתֵנוּ וּתְפִילָּתֵנוּ בַּעֲבוּר נִשְׁמַת פלוני/ת בן/ת פלוני ופלונית, וּגְמוֹל נָא עִמָּהּ בְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל לִפְתּוֹחַ לָהּ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וָחֶסֶד וְשַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן, וּתְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּאַהֲבָה וּבְחִיבָּה, וּשְׁלַח לָהּ מַלְאָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים לְהוֹלִיכָהּ וּלְהוֹשִׁיבָהּ תַּחַת עֵץ הַחַיִּים, אֵצֶל נִשְׁמוֹת הַצַּדִיקִים וְהַצִּדְקָנִיּוֹת, חֲסִידִים וַחֲסִידוֹת, לֵיהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתְךָ, לְהַשְׂבִּיעָהּ מִטּוּבְךָ הַצָּפוּן לַצַּדִיקִים. וְהַגּוּף יָנוּחַ בַּקֶבֶר בִּמְנוּחָה נְכוֹנָה, בְּחֶדְוָה וּבְשִׂמְחָה וְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: "יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ", וּכְתִיב: "יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם", וּכְתִיב: "אִם תִּשְׁכַּב, לֹא תִּפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ". וְתִשְׁמוֹר אוֹתוֹ / אוֹתָהּ מֵחִיבּוּט הַקֶּבֶר וּמֵרִימָּה וְתוֹלֵעָה, וְתִסְלַח וְתִמְחוֹל לוֹ/לָהּ עַל כָּל פִּשְׁעָיו/עֶיהָ, כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, וּזְכוֹר לוֹ/לָהּ זְכוּיּוֹתָיו/תֶיהָ וְצִדְקוֹתָיו/תֶיהָ אֲשֶׁר עָשָׂה/עָשְׂתָה, וְתַשְׁפִּיעַ לוֹ/לָהּ מִנִּשְׁמָתוֹ/תָהּ לְדַשֵּׁן עַצְמותָיו/תֶיהָ בַּקֶּבֶר מֵרוֹב טּוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים, דִּכְתִיב: "מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ", וּכְתִיב: "שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה". ותִשְׁכּוֹןּ בֶּטַח בָּדָד, וְשַׁאֲנָן מִפַּחַד רָעָה וְאַל תִּרְאֶה פְּנֵי גֵיהִנּוֹם. וְנִּשְׁמָתוֹ/תָהּ תְּהֵא צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וּלְהַחֲיוֹתוֹ/תָהּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים עִם כָּל מֵתֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. אָמֵן. להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
קדיש יתום אם יש מניין של עשרה גברים, ממשיכים את הטקס באמירת 'קדיש יתום' על ידי קרובי המשפחה המיידיים של הנפטר.
|
האבלים: יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. הקהל: אָמֵן. האבלים: בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵה,ּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. הקהל: אָמֵן. האבלים: בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל והאבלים: אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. האבלים: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. הקהל: אָמֵן (או: בְּרִיךְ הוּא). האבלים: לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא (בעשרת ימי תשובה: לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא) וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל: אָמֵן. האבלים: לפי נוסח אשכנז ונוסח אחיד: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. לפי נוסח עדות המזרח: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל: אָמֵן. האבלים: (פוסעים שלוש פסיעות לאחור) עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא (לפי נוסח עדות המזרח מוסיפים: בְּרַחֲמָיו) יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. הקהל: אָמֵן. להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
אל מלא רחמים סופו של טקס העלייה לקבר בתפילת 'אל מלא רחמים', הנאמרת על ידי אחד מגברי המשפחה, במנגינת תפילה או בהקראה רגילה. זוהי תפילה שמקורה באשכנז של ימי הביניים, לאחר מסעי הצלב, והיא עוסקת בעתידה של נשמת הנפטר, ובשלווה שהמתפללים מקווים כי יזכה לה, בעולם הבא.
|
לנפטר גבר אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמַת פלוני בן פלוני ופלונית [ומזכירים שמותיהם המלאים של הנפטר ושל הוריו] שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ [ויש אומרים במקום: בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְלִים לְעִילוּי נִשְׁמָתוֹ], בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתו. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ, אֲדֹנַי הוּא נַחֲלָתוֹ וְיָנוּחַ בְּשָּׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ וְנֹאמַר אָמֵן. להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
לנפטרת אשה אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמַת פלונית בת פלוני ופלונית [ומזכירים שמותיהם המלאים של הנפטרת ושל הוריה] שֶׁהָלְכָהְ לְעוֹלָמָה. בַּעֲבוּר שֶׁבְּלִי נֶדֶר אֶתֵּן צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ [ויש אומרים במקום: בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְלִים לְעִילוּי נִשְׁמָתָהּ], בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָה. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירָהּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים, וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ,ֹאֲדֹנַי הוּא נַחֲלָתָהֹּ וְתָנוּחַ בְּשָּׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהֹּ וְנֹאמַר אָמֵן. להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
דברים אישיים, העלאת זיכרונות, ונאומים לאחר שתם הטקס הפורמלי, זה המקום למשפחה לבטא את עצמה, ולשוחח על הנפטר בנימה אישית. יש הנוהגים להישאר ליד הקבר, על מנת לשמוע דברים על הנפטר ולזכרו מפי בני משפחה, ידידים וקרובים. יש הנוהגים להתאסף לאחר הטקס בבית אחד הקרובים, ולקיים שם ערב זיכרון ולימוד משניות. הכל כטעמכם האישי, כאופי האיש אותו אתם זוכרים, וכמנהג קהילתכם.
|
היציאה מחלקת הקבר ומבית הקברות כאשר הסתיים הטקס, נוהגים המשתתפים להניח על הקבר אבן או עשב שנלקחו מהאדמה הקרובה. הקבר המלא באבנים מסמל את הכבוד שרוחשים למת. המנהגים להניח על הקבר זרי פרחים, ולהדליק לידו נרות אינם מנהגים יהודיים במקורם, אולם מאחר ואומצו על ידי רבים גם בישראל - הרי שגם הם מסמלים את הכבוד למת ואת זכרו וגם כך ניתן לסיים את טקס האזכרה.
ביציאה מבית הקברות, נוהגים לעצור בברזים המוצבים בכניסה וביציאה, וליטול ידיים. יש הנוהגים שלא לנגב את הידיים לאחר הנטילה. הנטילה היא סמל להשתחררות מן העיסוק במוות, והטומאה המסורתית המתלווה אליו. יש האומרים בעת הנטילה פסוק זה מנבואת הנחמה של הנביא ישעיהו:
|
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי אֲדֹנַי דִּבֵּר (ישעיהו כ"ה 8). להוספת טקסט זה סמנו כאן
|
| אנא מלאו את שם הנפטר: |
הוסיפו אותיות נשמה:
|
ברכה בכניסה לבית הקברות | מזמורי תהלים קבועים | אמירת פסוקים לפי שם הנפטר | תפילה לעילוי נשמת הנפטר | קדיש יתום | אל מלא רחמים | דברים אישיים, העלאת זיכרונות, ונאומים | היציאה מחלקת הקבר ומבית הקברות |
|
|
|