יום המילה | שעת המילה | מקום טקס הברית | ציבור המשתתפים | הודעה לאורחים |

יום המילה
טקס הברית נערך ביום השמיני ללידת בן זכר, כדברי הפסוק "וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (בראשית י"ז, 12). הדגשת היום המדויק לביצוע הברית בפסוקי התורה הביאה לכך שברית מילה לתינוק שנולד בלידה טבעית מתקיימת במועדה גם בשבתות ובחגים, ואפילו ביום הכיפורים. בספירת הימים נלקחים בחשבון יום הלידה ויום המילה ולפיכך ילד שנולד ביום ראשון, יימול ביום ראשון שלאחריו וילד שנולד בשבת יימול בשבת שלאחריה. שימו לב! היום היהודי נמשך משקיעת השמש בערב עד רדת החשיכה למחרת, ולא מחצות הלילה עד חצות הלילה. לפיכך, אם נולד התינוק לאחר שקיעת השמש, יחושב תאריך לידתו לפי היום שלמחרת.

 ברית המילה עשויה להידחות משבת ליום ראשון (בהיות התינוק בן תשעה ימים), במקרים הבאים:
* תינוק אשר נולד בניתוח קיסרי;
* תינוק שנולד ללא ערלה (כ-7% מן היילודים, ואז יש לבצע רק 'הטפת דם ברית' שהיא מעין דקירה קלה במקום הברית);
* תינוק שנולד סביב כניסת השבת (ולא ברור אם נולד בשישי או בשבת) או סביב יציאת השבת (ולא ברור אם נולד בשבת או בראשון);
* תינוק של אשה הנמצאת בהליכי גיור שטרם נסתיימו;
* תינוק שמילתו נדחתה מסיבות רפואיות;
* אתם עשויים להיתקל בקושי למצוא מוהל שיאות למול בשבת, במידה ויחשוש כי הברית תביא לחילול שבת על-ידי המוזמנים שיגיעו ברכב. פתרון אפשרי הוא מילה במסגרת משפחתית מצומצמת ביום השמיני וקיום אירוע ציבורי ללא הטקס בימות החול. פתרון אחר הוא דחיית האירוע כולו ליום התשיעי.

שיקולים הנוגעים לנוחותם של ההורים והאורחים אינם יכולים לדחות את הברית ליום אחר, אולם שיקולים רפואיים מחייבים, גם על פי ההלכה, לדחות את הברית ככל שנדרש, והכל בהתייעצות עם הרופא והמוהל. הסיבות הרפואיות המקובלות לדחייה הן פגות (לרוב, כשהלידה התרחשה לפני השבוע ה-37 להריון), משקל לידה נמוך במיוחד (לרוב, מתחת ל-2.5 ק"ג), מחלת הצהבת הפיזיולוגית הנפוצה אצל תינוקות רכים (לרוב, כאשר רמת הבילורובין בעור גבוהה מאד או במגמת עלייה ויש חשש לבשלות הכבד), ולמעשה בכל מצב שחום גופו של התינוק גבוה או שבריאותו אינה מלאה. רופא ומוהל עשויים שלא לקיים ברית גם בשל צורה חריגה של אבר המין. במידה והברית נדחתה למעלה מששה חודשים, הרבנות מחייבת נוכחות של רופא ליד המוהל בעת ביצוע הברית.
בימי צום, אבל ותענית עורכים את הברית כרגיל, אולם נוהגים שלא להגיש כיבוד לאורחים ושלא להשמיע מוסיקה. ימי הצום המסורתיים הם צום גדליה (ג' בתשרי, למחרת ראש השנה), יום הכיפורים (י' בתשרי), י' בטבת (יום תחילת המצור על ירושלים העתיקה, בשבוע שלאחר חנוכה), תענית אסתר (י"ג באדר, יום לפני פורים), י"ז בתמוז (יום הבקעת חומות ירושלים העתיקה) ו-ט' באב (יום חורבן בית המקדש).

שעת המילה
ברית נערכת רק בשעות היום והאור, כדי לענות על דרישת הפסוק "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (ויקרא י"ב 3). נוהגים לערוך את הברית בשעות הבוקר, ברוח האמרה 'זריזים מקדימים למצוות', אך אין כל מניעה לעורכה בכל שעות היום, עד שקיעת השמש.

מקום טקס הברית
אפשר לקיים את הטקס בכל מקום - באולם שמחות, בבית ויש הנוהגים לקיימו בבית הכנסת, לאחר תפילת שחרית. מקובל לערוך את הטקס ברוב עם, ולקיים סעודה חגיגית אחריו. אם הברית נערכת בחורף, יש לדאוג שהמקום בו יימצא התינוק יהיה מחומם. למיניקות שביניכן - יש לוודא כי במקום בו בחרתן יש חדר המעניק פרטיות לכן ולרך הנולד, לצורך הנקה רגועה של התינוק לאחר המילה. אל מקום הברית מקובל להביא כסא מיוחד ומעוטר - 'כסא של אליהו' - עליו ישב הסנדק המחזיק את התינוק במהלך הברית.

ציבור המשתתפים
נוהגים לערוך את ברית המילה ברוב עם, ולקיים סעודה חגיגית רבת משתתפים. נוהג זה מקורו בסעודה שערך אברהם אבינו לבנו: "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (בראשית כ"א 8). נוכחות הציבור מוסברת הן בסיבות אישיות - החברים והמשפחה הרוצים להרגיש חלק משמחת הלידה, והן בסיבות ציבוריות - זהו אירוע כניסתו של הבן לעם ישראל, וה'עם' כולו שמח על ההצטרפות. ציבור המוזמנים מוסיף נופך של חגיגיות ותוקף גם לאירוע מתן השם לרך הנולד, המתרחש במהלך טקס הברית. אם אין באפשרותכם או שאינכם מעוניינים לחגוג את הברית ברוב עם, תוכלו לבצע את הברית גם בהרכב מצומצם. נוכחות 'מניין' (10 גברים יהודים מעל גיל 13) בברית המילה רצויה, אולם אינה הכרחית וניתן לקיים ברית מילה כהלכתה גם ללא מניין.

הודעה לאורחים
לאחר בחירת המקום והזמן עליכם להודיע לאורחים המוזמנים לחגיגת הברית על המועד והמיקום שבחרתם. כדאי להזמין גם צלם, או לדאוג שאחד מבני המשפחה ייקח על עצמו את התפקיד (לא בשבת / חג). ישנו מנהג על-פיו בשעת הזמנת האורחים לברית נוקטים לשון הודעה ("הברית תיערך ביום ב") ולא הזמנה ("אתה מוזמן ביום ב"). מנהג זה מוסבר בתפיסה שאין מסרבים להזמנה להשתתף בטקס מסורתי ובסעודת מצווה, ואם יוזמן אורח מפורשות וייבצר ממנו להגיע, תיגרם לו אי-נעימות.


יום המילה | שעת המילה | מקום טקס הברית | ציבור המשתתפים | הודעה לאורחים |