מתי נרשמים? | היכן נרשמים? | מי צריך לבוא בעת הרישום? | מה עושים בעת הרישום? | מה צריך להביא לרישום? | מי אינו יכול להירשם לנישואין?

לשכת הנישואין ממלאת בו-בזמן שלושה תפקידים:

• תפקיד פקידותי-רישומי, כשלוחת משרד הפנים - הפקידים צריכים לרשום את פרטי המתחתנים ולוודא את אמיתותם.
• תפקיד פיקוחי, כשלוחה של רשויות אכיפת החוק, הרבנות והמשרד לשירותי דת - הפקידים חייבים לוודא כי הנישואין הם על פי חוקי המדינה (למשל הם אינם נישואי קטינים או נישואי ביגמיה) ואינם אסורים על פי המסורת היהודית (כדוגמת כוהן וגרושה, נישואין בין-דתיים). 
• תפקיד הדרכתי - מתן מידע והדרכה לכלה ולחתן בדבר חיים משותפים על פי המסורת היהודית.   

תהליך הרישום לנישואין ברבנות המקומית הוא תהליך פשוט ומהיר, ולרוב נעשה בלי תקלות מיוחדות. לעתים, כמו בכל מוסד ממשלתי ופקידותי, ייתכנו כשלים בירוקרטיים, בעיות מחשוב או סתם חוסר יעילות. חשוב להצטייד בסבלנות וברוח טובה, ולהכין תעסוקה כדי להנעים את ההמתנה אם תידרש כזו.

מתי נרשמים?
בהתאם להחלטת מועצת הרבנות הראשית, ניתן לפתוח תיק נישואין גם יותר משלושה חודשים לפני מועד החתונה (כפי שהיה נהוג עד לאחרונה) וללא הגבלת זמן, אך לא יאוחר מ-45 יום לפני הנישואין. עם זאת רצוי שלא להירשם ברגע האחרון כדי למנוע לחץ מיותר באם יידרשו השלמות של מסמכים או הוכחת יהדות. במקרים מיוחדים (כגון תושבי חו"ל הבאים להינשא בישראל או בזמני שביתה ועיצומים) נעשה ברבנות מאמץ להתארגן בזמן קצר יותר. יש לשים לב, אם לאחד מבני הזוג נפתח בעבר תיק נישואין עם בן/בת זוג אחרים והנישואין בוטלו - חובה לבטל את התיק הזה בלשכת הנישואין שבה הוא נפתח לפני שתתאפשר פתיחה של תיק חדש. 
  
היכן נרשמים?
נרשמים בלשכת הנישואין שבמקום המגורים הקבוע של החתן או בלשכה שבמקום מגוריה הקבוע של הכלה. מקום המגורים נקבע לפי הכתוב בספח של תעודת הזהות בחצי השנה שקדמה לרישום לנישואין. אפשר להירשם לנישואין גם במועצה שבשטחה עתידה להתקיים החתונה. מומלץ לבחור לשכה שמיקומה נגיש יותר לבני הזוג ולמכריהם (שיצטרכו להגיע להעיד בעבורם), להעדיף לשכה שבה נרשמו לנישואין הורי החתן או הורי הכלה ולהעדיף רבנות אזורית או יישובית על פני רבנות עיר. לרוב הלשכות ניתן להגיע בשעות הקבלה ללא הודעה מראש, ובחלקן נדרש לתאם הגעה.

רשימת לשכות הנישואין ברחבי הארץ

גרים בחו"ל ומעוניינים להתחתן בארץ? נשמח לסייע לכם להרשם ברבנות בעודכם בחו"ל. 
שלחו לנו מייל: itim@itim.org.il

מי צריך לבוא בעת הרישום?
על החתן והכלה המיועדים להגיע יחד אל הרבנות לשם פתיחת התיק. במקרים מיוחדים וחריגים, באישור הרבנות ועם ייפוי כוח יורשה אחד מבני הזוג (ובמידת הצורך אפילו קרוב אחר) לפתוח את התיק ולהמציא מסמכים ראשוניים בעצמו, ובן זוגו יידרש לבוא בנפרד ולחתום על הצהרות נדרשות. עדי הרווקות מטעמם של בני הזוג יוכלו להצטרף אליהם במועד הרישום או לבוא ללשכה בלעדיהם מאוחר יותר. לשם השלמת התיק וקבלת הכתובה – די באחד מבני הזוג. במקצת מן הלשכות (למשל בתל אביב) נדרשת גם נוכחות של אחד ההורים בעת הרישום.
 
מכיוון שהעובדים בלשכת הרבנות הם בדרך כלל דתיים, ראוי להשתדל לכבדם ולהתלבש בלבוש צנוע. אמנם כל אחד זכאי לקבל שירות הולם בכל לבוש, אולם מי שמכבד את האחרים - האחרים מכבדים אותו.

מה עושים בעת הרישום?
בעת הביקור הראשון ברבנות בני הזוג משלמים את אגרת הנישואין, מוסרים פרטים אישיים ומסמכים נדרשים, וחותמים על הצהרה על נכונותם להינשא. רושם הנישואין פותח להם תיק נישואין ונותן להם את מספר התיק. הוא רושם בתיק את המועד המיועד לחופה, מבקש מהכלה לערוך שיחה קצרה עם הרבנית על תאריך החתונה, ומשוחח עם הזוג על זהות הרב עורך החופה. כשבוע לפני החופה, ולאחר שהושלמו כל המסמכים והבירורים בתיק הנישואין, בני הזוג מתבקשים לבוא לרבנות לקבלת כתוּבה והעתק אשר ישמשו אותם בטקס הנישואין.

שימו לב: בעת הרישום תתבקשו למלא טופס "הודעה על בחירת שם משפחה בעקבות נישואין", שעל גביו תודיעו על בחירת שם משפחה לאחר הנישואין.

לעיון בטפסים לדוגמה המופיעים בתיק הנישואין, לחצו כאן

מה צריך להביא לרישום?
יש להקפיד להביא לרישום מסמכים מקוריים - לא יתקבלו העתקים! חשוב לדעת כי כל הפרטים האישיים נמסרים בדיסקרטיות מלאה ונשארים חסויים בתיק.

מסמכי זיהוי ואגרה:

• תעודת זהות כולל ספח מעודכן
• שלוש תמונות פספורט לכל אחד
• כסף לתשלום אגרת רישום נישואין בסך 600 ₪ (נכון לשנת תשע"ב-2012). גובה האגרה מתעדכן מדי פעם בפעם על פי פרסום ברשומות של השר לשירותי דת. סטודנטים, תלמידי ישיבה, עולים חדשים, חיילים בסדיר, משרתי שירות לאומי או נתמכי סעד זכאים להנחה באגרה בהצגת תעודה המעידה על מעמדם זה.
• תעודת נישואין וכתובה של ההורים של בני הזוג, לצורך הוכחת יהדותם. גם מי שהוריו גרושים נדרש להביא תעודה זו. אם אין תעודה כזו בידי בני הזוג, הם יכולים תמורת תשלום סמלי להוציא העתק נאמן למקור בלשכה שבה נרשמו הוריהם. אם נרשמים באותה לשכה שבה נרשמו ההורים, הדבר נעשה אוטומטית בעת הטיפול בתיק.
• מי שמקום מגוריו הרשום אינו במקום פתיחת התיק יציג את תעודת נישואי הוריו בזמן הוצאת תעודת הרווקות. כאמור לעיל, אם ההורים של אחד מבני הזוג (או של שניהם) אינם נשואים או שנישאו בחו"ל, ייתכן שיידרש הליך 'היתר נישואין' או 'בירור יהדות' בבית דין רבני אזורי.

עדים ותעודת רווקות או פְּנִיוּת:

• עדים: על מצבם האישי של המיועדים לנישואין כרווקים או כפנויים (גרושים, אלמנים) צריכים להעיד בלשכת הנישואין שני עדים - גברים או נשים בוגרים, המכירים היטב את בני הזוג, שאינם קרובי משפחה של בני הזוג מדרגה ראשונה ואינם קרובי משפחה זה לזה. כל אחד מבני הזוג נדרש לשני עדים, אולם אין מניעה כי אדם המכיר את שניהם יהיה עד כפול. העדים יכולים לבוא ללשכה עם בני הזוג ולהעיד בעת פתיחת התיק, אך אין הכרח בכך – הם יכולים לבוא גם במועד מאוחר יותר, ובידיהם תעודות הזהות שלהם ומספר תיק הנישואין של הזוג.
• תעודת רווקות: אם שני בני הזוג גרים באותו יישוב, כל עניניהם מתבררים בלשכת הנישואין המקומית. אם אחד מהם פותח את התיק שלא במקום מגוריו, עליו להוציא תעודת רווקות (או תעודת פניוּת - לגרושים ואלמנים) מלשכת הנישואין שבמקום מגוריו הרשום ולהביאה אל הלשכה שבה נפתח תיק הנישואין. תוקפה של תעודת רווקות הוא לשלושה חודשים בלבד. להוצאת התעודה יש לבוא אישית אל לשכת הנישואין שבמקום המגורים הרשום (אין צורך בשני בני הזוג) בלוויית עדים ומסמכים אלה:
  • שני עדי רווקות, תעודת זהות כולל ספח מעודכן, שתי תמונות פספורט, תעודת נישואין או כתוּבה של ההורים (למי שהוריו לא נרשמו באותה לשכה), כסף לתשלום האגרה בסך 135 ₪ (נכון לשנת תשע"ב-2012), תעודות רלוונטיות (ראו להלן) לבעלי מעמד אישי מיוחד (עולה/תייר/גר/מאומץ).
  • אם בידי אחד מבני הזוג (או שניהם) תעודת רווקות שהוצאה בעבר ולא נעשה בה שימוש - עליו להחזירה בזמן הרישום החדש ולהוציא תעודה חדשה.

מעמד אישי מיוחד:
במקרים מיוחדים בני הזוג יידרשו להציג בפני רושם הנישואין עוד מסמכים:

• גרוש או גרושה צריכים להציג את תעודת הגירושין המקורית ואת פסק הדין לגירושין ('מעשה בי"ד') המצורף לתעודה, ואלה יוכנסו לצמיתות לתיק הנישואין החדש. כמו כן עליהם לוודא כי הספח בתעודת הזהות שלהם מעודכן למצבם האישי כגרושים. אם הגירושין היו אזרחיים, נדרש היתר נישואין מבית דין רבני שאישר כי אין צורך גם בגט יהודי.
• אדם שהתגרש מבן זוג לא-יהודי צריך להציג תעודת התרת נישואין מבית המשפט לענייני משפחה.
• אלמן או אלמנה צריכים להמציא תעודת פטירה מקורית של בן/בת הזוג. אלמנה צריכה להציג גם תעודת זהות של אחד מילדיה או לחלופין תעודת חליצה.
• גר או גיורת צריכים להמציא תעודת המרה רשמית ומקורית ממדינת ישראל. אם הגיור נעשה בחו"ל, יש להציג את תעודת הגיור המקורית, ורושם הנישואין צריך לאשר כי היא מוכרת על ידי הרבנות הראשית לישראל.
• תייר או תיירת צריכים להציג דרכון ואישור על יהדותם ורווקותם מרב אורתודוקסי או מבית דין רבני במקום מגוריהם בחו"ל, המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל.
• קטינים – נער או נערה שטרם מלאו להם 17 שנה - זקוקים לפסק דין מבית המשפט לענייני משפחה המתיר להם להינשא. פסק דין כזה יינתן במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות (כגון היריון). במקרים מסוימים יידרשו קטינים מתחת לגיל 18 להציג גם את חתימת אחד ההורים (או אפוטרופוס) על הסכמתו לנישואיהם.

שימו לב! לתעודות בשפה זרה, יידרש לעתים תרגום נוטריוני.

בעת רישום לנישואין אפשר לחסוך זמן יקר, אם דואגים מראש לאישור כי מסמכים מחו"ל המעידים על יהדות או על גיור מוכרים על ידי הרבנות הראשית. לפרטים ולסיוע באישור מסמכים מחו"ל, פנו אלינו: 1-700-500-507.

מסמכים נוספים:
את המסמכים הבאים אפשר להביא כבר בביקור הראשון בלשכת הנישואין, ואפשר גם להשלימם במועד מאוחר יותר:

• אם בני הזוג אינם מעוניינים ברב מהמועצה, הם צריכים להציג אישור מהרב עורך החופה שבחרו בו על הסכמתו להשיאם. על הרב להיות מוכר על ידי המועצה הדתית המקומית כרב עורך חופות. אם הוא רשום במועצה דתית באזור אחר, ייתכן שיוכל להסדיר זאת בעצמו.
• אישור על כשרות המזון נדרש רק אם החופה נערכת במקום המפעיל גם שירותי הסעדה. אם החופה נערכת בנפרד מהחגיגה או שהחתונה נערכת בבית פרטי – הרבנות אינה מתעניינת במזון. שימו לב: אם המקום בו נערכת החתונה פתוח בשבת, הרבנות לא תאשר להינשא בו אף אם האוכל המוגש בו כשר.
• אישור הדרכה על טהרת המשפחה נדרש בדרך כלל מהכלה, ויש מעט רבנויות הדורשות גם אישור על "הדרכת חתנים".
• אם הכלה בהיריון, החתן נדרש להציג הצהרת אבהות מבית הדין הרבני האזורי (רק רבנויות בודדות מחתימות אצלן על הצהרת אבהות). אם בת הזוג גרושה, גיורת, חלוצה, חללה (שנולדה מאיסור חיתון לכהן) או בת לאב לא-יהודי, בן זוגה נדרש להביא אישור מרב מוּכר, מרב בית הכנסת או מגבאי בית הכנסת על שהוא אינו כהן. לעתים די בעדי רווקות ובעיון בכתוּבת ההורים כדי להראות שהחתן אינו כהן.

מי אינו יכול להירשם לנישואין?
חוקי הנישואין בישראל מאמצים את המסורת היהודית, ולפיכך יש זוגות אשר אינם יכולים להירשם לנישואין במסגרת הרבנות והם נקראים 'פסולי חיתון'. בני זוג שנמנים עם זוגות אלה - נוכחים לדעת זאת בלשכת הרבנות בעת הרישום לנישואין, ושם מנסים למצוא בעבורם פתרון הלכתי.

בני זוג שאינם יכולים להירשם לנישואין בישראל הם אלה: זוגות מעורבים בין-דתיים, כהן עם גרושה וכן כהן עם גיורת, ממזר/ת עם מי שאינו/ה ממזר/ת, זוגות חד-מיניים.

לבירורים נוספים בדבר פסולי חיתון אפשר ניתן לפנות למכון עתים בטלפון 1-700-500-507.

מתי נרשמים? | היכן נרשמים? | מי צריך לבוא בעת הרישום? | מה עושים בעת הרישום? | מה צריך להביא לרישום? | מי אינו יכול להירשם לנישואין?

צעד אחר צעד
›  מבוא
›  בחירת הזמן והמקום
›  בחירת רב לעריכת חופה וקידושין
›  בירור יהדות 
›  רישום לנישואין
›  נישואין אזרחיים ופרטיים
›  הדרכת כלה והדרכה לחיי משפחה
›  חלוקת תפקידים ו'כיבודים'
›  הכתובה
›  הסכם טרום נישואין
›  הכנות נוספות 
›  אירועים לפני החתונה
›  טבילה במקווה
›  יום החתונה
›  מהלך הטקס
›  אחרי החתונה